אגדה

והנה הסיפור, אשר עובר מאב לבן ומאם לבתה במשך דורות רבים. ובכל דור עובר הסיפור ומתפתח, נוספות דמויות ופרטים, אך העלילה- אותה עלילה, ורק הדמויות משנות פנים ושמות. וכך מספר האב לילדו הרך ליד המיטה, וכך מספר ראש השבט סביב למדורה, וכך גם אני שמעתי באחד ממסעותיי: “מעשה במדינה רחוקה, מעבר להרים, באי קטן באוקיינוס השקט. במדינה זו חיו בשלווה משפחות של חקלאים. ביום הם עיבדו את אדמותיהם, זרעו, חרשו וקצרו, ובלילה ישבו סביב המדורה, לאור הירח, שרו וסיפרו סיפורים. במדינה זו היה מלך, זוגולו שמו, מלך טוב ודואג לעמו. מעולם לא הכביד על עמו ולא גזר גזירות קשות. למעשה לא גזר שום גזירות, כי לא מלך רצה להיות זוגולו אלא צפר. כל תחביבו היה לשבת על עץ גבוה, חמוש במצלמה ומשקפת, לצפות בציפורים ולשרבט הערות במחברתו אודות צבעי הציפורים, מהירות תעופתן, מאכלן ושאר מנהגיהן. חלומו של זוגולו היה להיות חוקר ציפורים, אך איתרע מזלו ונולד כנסיך למשפחת מלוכה! וכך הזניח את כל ענייני הממלכה ובילה שעות רבות על ראש העץ.


בוקר אחד, ראה זוגולו זוג ציפורים מסוג שונה, אשר טרם ראה. ציפורים סגולות, מבריקות, בעלות מקור כתום זוהר ועיניים חדות וכחולות. המלך זוגולו אמר: “מה מוזר הדבר! מעולם לא ראיתי ציפורים כאלה באי!” ומיד ציווה על משרתיו ללכוד את הציפורים. משרתיו מיד מילאו את הציווי ולכדו את שני הציפורים. הכניסוהן לתוך כלוב של זהב שהוצב בחדר המלך. אך המלך זוגולו, שכה נרגש מהתגלית, מהציפור החדשה שנגלתה לעיניו, לא הסכים לכלוא את זוג ציפוריו בכלוב צר וצפוף. הוא דרש לרוקן מיד את בריכת השחייה המפוארת בחצר ארמונו, להציב במרכז הבריכה חבית גדולה, בקוטר בערך שני מטר ועומקה ארבעה מטרים, ממנה ישתו הציפורים מים ובה יתרחצו וישתכשכו בימים החמים. וגם ציווה לנטוע עץ, עליו יוכלו לישון בלילה.
ועוד ציווה- מדי שבוע, ביום ראשון, תפוזר על גבי רצפת הבריכה שכבה בת שלושים סנטימטר בדיוק, מדוד בסרגל, של בוטנים וצימוקים למאכל הציפורים. אוכל בשפע בשביל זוג הציפורים הבודד, כי לא מלך כמלכנו יחסיר דבר מציפוריו האהובות.
בהתחלה נכנסו הציפורים בהיסוס לבריכה, חששו כיוון שלא יוכלו עוד לעוף בשמיים, בגלל הגג המוצב מעל הבריכה. אך כאשר ראו את שפעת האוכל המוכן עבורם, הבינו שלעולם לא יאלצו לעוף בשמיים בחיפוש אחר תולעת או פיסת במבה, דבר מאכל, ונכנסו בשמחה. לאחר שלושה חודשים של שהות בבריכה, הטילה נקבת הציפור שלושה ביצים, מתוכם יצאו שלושה גוזלים סגולים נהדרים כמו הוריהם. וכך המשיכו חיי הציפורים שנה אחר שנה. מדי פעם אחת מנקבות הציפורים מטילה שני ביצים, או שלושה, או ארבעה. ובכל שבוע, ביום ראשון בדיוק, ממלאים המשרתים את רצפת הבריכה בבוטנים וצימוקים, בגובה שלושים סנטימטר בדיוק. כי כך ציווה המלך הנדיב, ומדבר המלך אין לסטות. וגם אם ירצו המשרתים לסטות מדבר המלך, לא יוכלו, כי הכסף שהפקיד בידם מספיק לקנות בשוק כמות בוטנים וצימוקים בגובה שלושים סנטימטר בדיוק. משנה לשנה הלכה משפחת הציפורים הסגולות וגדלה, אך תמיד האוכל הספיק להם בשפע, כי משרתי המלך מילאו את הבריכה באוכל רב.
הציפורים חיו בבריכה בהרמוניה ושמחה במשך שנים רבות, ביום מסתובבים בשטח הבריכה, אוכלים מהפירות, משחקים זה עם זה, ובלילה פורשים לישון על אחד העצים. כאשר הציפורים התרבו, והעץ לא יכל עוד להחזיק את כובד משקלם, נטע המלך עץ נוסף, וכך היה די מקום על שני העצים לכל הציפורים. בזמן זה, אתם בוודאי שואלים, מה התרחש מחוץ לבריכה? ובכן, בזמן זה ראו הציפורים הירוקות בעלות המקור הורוד את שפע המזון הקיים בבריכה וקינאו בציפורים הסגולות. הציפורים הירוקות, נהגו לחיות בגינות תושבי הכפרים שבאי, ישבו על מרפסותיהם וראו את כל מעשיהם. הציפורים הירוקות שחיו באי זמן רב, למדו את שפת האדם והבינו את כל דבריו, וגם יכלו לדבר בשפתו. ציפורים ירוקות אלה גם היו קטנות ומהירות מעוף יותר מן הציפורים הסגולות. וכיוון שחיו בגינות האנשים ושמעו את שיחותיהם, שמעו על המלך זוגולו אשר מגדל ציפורים בבריכתו ודואג לכל מחסורם. וכך עזבו את גינות האנשים וחיו על גדות הבריכה, מחכות לשעת כושר להיכנס. ושעת כושר זו לא איחרה להגיע. ביום ראשון אחד, כאשר אחד המשרתים שפך פנימה את הבוטנים, הסתובב להביא שק נוסף ובזמן זה השאיר את גג הבריכה פתוח! בזמן זה, עשרים ציפורים ירוקות, שהיו מהירות מעוף וקטנות מאוד, ניצלו את ההזדמנות וחמקו פנימה במהירות.
המלך ויועציו גייסו ישיבת חירום בנושא, ודנו מה לעשות. בסופו הכריעו: ציפורים אלה לא יוצאו מהבריכה, אך כמות המזון והמים לא תגדל. הבריכה תמולא במזון לגובה שלושים סנטימטר אחת לשבוע, ולחבית המים יוספו מאה ליטר מים, כתמיד. כיוון שהציפורים הירוקות הן עשרים במספר בלבד, וזאת בניגוד לציפורים הסגולות שמונות כמאה וחמישים ציפורים, לא ציפה המלך שיתעורר מחסור כלשהו. אך הציפורים הירוקות, שהתרגלו לחיות בסמוך לבני האדם ותמיד קינאו בסגנון חייהם העליז, חשבו לנצל את המלך הרחמן, וכיוון שדיברו בשפתו, בניגוד לציפורים הסגולות, ביקשו בקשות רבות. בתחילה, ביקשו עץ משלהם, עליו יוכלו לישון בשעות החשיכה. המלך שמע לבקשתם וציווה על משרתיו לנטוע עץ נוסף. עד מהרה חשו הציפורים הירוקות בצפיפות, ובקשו עץ נפרד לכל ציפור. עליו תוכל להתרווח, למתוח כנפיה, ולשקוע בהרהורים באין מפריע. המלך אמר לציפורים: דעו, אני יכול למלא כל בקשה שלכם, אך לעולם לא אגביה את ערימת המזון שבקרקעית הבריכה ליותר משלושים סנטימטר. אם רוצים אתם עצים נוספים, משמעות הדבר כי שטח הבריכה הפנוי למשרתיי לפרוס את המזון יהיה קטן יותר. אך הציפורים הירוקות לא התייחסו ברצינות לאזהרתו, ופטרו אותו באמירה כי הבריכה רחבת ידיים מאוד, ואין לראות מצידה האחד לצידה השני, ובוודאי שאין חשש שלא יהיה די מקום למזון. ואילו הציפורים הסגולות לא ביקשו עצים נוספים, משום שאהבו להצטופף יחד על העץ ולחמם זה את זה וגם אילו רצו לבקש, לא דיברו את שפת המלך ולא יוכלו לבקש דבר. רק הסתפקו במה שקיבלו ממילא. ועוד ביקשו הציפורים הירוקות, שחיו בעבר בגינות האנשים ורצו לחקות את מנהגם, שייתן להם מעט שטח שימולא בפולי הקקאו, ממנו יכינו קפה נמס, וקפה שחור, כמנהג האנשים. והמלך זוגולו הסכים, ואמר שגם ערימה זו תוערם לגובה שלושים סנטימטר כמו ערימות הבוטנים והצימוקים.


עבר זמן, והציפורים הסגולות והירוקות עדיין חיות יחד בבריכה, אוכלות מאותם הבוטנים והצימוקים.
אך ככל שעובר הזמן, הציפורים מתרבות, הציפורים הסגולות יותר מהר, כל שנה יש להם כמעט שלושים גוזלים, ולציפורים הירוקות פחות, כל שנה עשרה גוזלים ירוקים חמודים. והציפורים הירוקות, שיודעות את שפת האדם, מבקשות מהמלך עץ נוסף על כל גוזל שבקע, משום שהתרגלו שלכל ציפור ירוקה יש עץ. והשטח שנותר למשרתי המלך לפזר את תערובת הבוטנים והצימוקים הולך וקטן עם כל עץ, ושתי משפחות הציפורים הולכות וגדלות, והאוכל כבר אינו מספיק להם. כל יום הם גומרים את כל המזון שמשרתי המלך מניח בתחתית הבריכה. והנה המלך זוגולו ראה שהציפורים מתחילות למות באותו קצב בו הם נולדים. וכן הוא רואה שכל המזון נגמר, ואינו משתייר משבוע לשבוע, כמו בעבר. והוא מבין שאין די אוכל לכל הציפורים. אך הוא החליט, כבר לפני שנים רבות, שייתן לעופות להשתמש בשטח הבריכה כרצונם. ובכל שטח שלא ישתמשו- יניח את תערובת המזון בגובה שלושים סנטימטר. והנה נחמץ ליבו בראותו את כל העצים המשמשים ללינת הלילה של הציפורים הירוקות, בשעה שיכול היה להניח מזון נוסף בשטח זה, והנה, ציפוריו האהובות מתות מרעב. המלך הטוב והרחמן החליט להמשיך להתבונן בציפורים, לראות כיצד העניינים יתפתחו. והוא שם לב לתופעה מעניינת- כל הציפורים שמתות הם בצבע סגול. והמשיך להתבונן וראה- הרי הציפורים הירוקות זריזות מעוף, ומספיקות לחטוף כל בוטן וכל צימוק בטרם יאכלוהו הציפורים הסגולות. והוא נעצב אל ליבו מאוד, שהרי בתחילה הקים את הבריכה עבור ציפורים אלה, הסגולות, ובשבילם רוקן אותה ממים. ומחליט לעשות מעשה. הוא נכנס לתוך בריכת המים, צלצל בפעמון, וכל הציפורים התאספו סביבו. הוא דיבר על כך שהוא רואה שאין די מזון לכל הציפורים, והזכיר את שבועתו ממנה לא יסור, שלעולם לא יגביה את ערימת המזון מעל שלושים סנטימטר. ואמר שכל עצי המגורים ופולי הקקאו תופסים מקום רב, ובגללם אינו יכול לפזר די מזון שיספיק לכל הציפורים. והציפורים הירוקות, שלא סבלו ברעב, משום שהיו זריזות ועפו מהר והספיקו לחטוף את הבוטנים לפני הציפורים הסגולות, טענו, ובאמת האמינו, כי כל הבעיה של המחסור נובעת מהציפורים הסגולות, שמביציהן בוקעים כמעט שלושים גוזלים בכל שנה, והן האשמות. בגללם אין די מזון לכל הציפורים, וכיוון שהן הסובלות מהמחסור עליהן לדאוג להטיל פחות ביצים. ואילו הציפורים הסגולות שלא חיו ליד בני האדם, ורק חיו בין הסלעים עד כניסתן לבריכה, לא הבינו את שפת האנשים ולא יכלו לאמור את מה שבליבם. והמלך חכך בדעתו את טענות הציפורים הסגולות ואת מחשבותיו הקודמות.” כך סיים ראש השבט את סיפורו סביב המדורה, ואמר: “השעה מאוחרת, נלך לישון. מחר אספר לכם מה עלה בגורל המלך, הבריכה והציפורים”. אך אני לא שמעתי את סוף הסיפור, כי למחרת המשכתי במסעותיי.

הסיפור נכתב בהשראת המרצה המצוינת שלי לאקולוגיה, ד”ר אורית סקוטלסקי
שהראתה לנו שבעצם כדור הארץ הוא מערכת אקולוגית אחת האמורה לפרנס את כל יושבי תבל באמצעות כמות המים וחומרי ההזנה שהם קבועים אך נודדים מנקודה לנקודה במשך השנה והזמן

This entry was posted in Uncategorized and tagged , . Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s