חירות מחשבתית- 29.3.2010

אין פרטנר לשלום- האמנם? האם הממשלה הישראלית הנוכחית רוצה שלום? כיצד הסכסוך הישראלי-פלסטיני מוצג בחדשות? ומה מתרחש בשטח? מה לומדים הילדים בבתי הספר?

לקראת חג החירות המתקרב אני רוצה לקרוא לכם לחשוב בצורה חופשית על כל השאלות האלה ולהציג לכם את התשובות להם מנקודת מבט אחרת, ואם אגרום לכם לפקפק מעט בהצהרות הממשלה והתקשורת בזה יהיה שכרי.

לאחרונה יצא לי לבלות בשייח’ ג’ארח לא מעט שעות. בשייח’ ג’ארח פגשתי אנשים כועסים, מתוסכלים ומאוכזבים.

פגשתי את נאסר שבית אביו היה שייך בעבר ליהודים. בגלל טעות במסמכים ביתו ובתי כל אחיו נלקחו מהם. המשפט נמשך כבר שנים רבות. מאז שאיבד את ביתו, הוא מספר עם דמעות בעיניו, אינו עובד. בחורף שוכר דירה ובקיץ ישן ברחוב. את אשתו וילדיו שלח להתגורר אצל קרובי משפחה. בעבר, הוא מספר, עבד בגרפיקה ממוחשבת.

פגשתי גם את נביל שבמשך ארבע שנים בנה הרחבה לביתו. מיד כשסיים לבנות בית המשפט קבע כי עליו למסור את המפתח לבית המשפט כיוון שמדובר בבניה בלתי חוקית. לפני מספר חודשים נכנסו לבית קבוצת מתנחלים והם עוברים דרך גינתו בצורה חופשית. גם כשבית המשפט הבין שטעה לא פינו משם את המתנחלים שנכנסו.

בנוסף לנביל אל כורד ולנאסר, ישנם עוד כשמונה משפחות בשייח’ ג’ארח שאיבדו או עומדים לאבד את בתיהם. חלק מהפקעות הבתים נעשו על פי חוק וחלק במרמה אך כולם נעשו ממניעים לא טהורים. אתייחס דווקא לאותם הפקעות שנעשו על פי חוק- האם הם היו הכרחיים? גם באותם בתים בהם התגוררו יהודים לפני 1948, האם אנו רוצים היום, בשנת 2010, לחיות עם הפנים קדימה או אחורה?

נכון שמבחינה טכנולוגית הצד הישראלי כרגע יותר חזק, בעיקר בזכות ה”חברה” מהמערב, אך האם אנחנו רוצים להמשיך לחיות על חרבנו לנצח? אולי אנחנו רוצים להתחיל להתחשב בשכנים?

כאשר אני למדתי במערכת החינוך, לימדו אותי כמה חשוב צה”ל, שלא תהיה אפשרות למדינת ישראל להתקיים ללא צה”ל. שהיא מוקפת אויבים שאינם מעוניינים בשלום. חללי צה”ל הוצגו כמודל. האם מי שמת בגיל 19 צריך להיות מודל או מי שחי? כתלמידה בתיכון למדתי לפחד. למדתי שכל הערבים רק רוצים לזרוק אותי לים, שאסור לבטוח בערבי, ועוד כהנה וכהנה פנינים. למה ילדים בני 14-18 צריכים להיות מחונכים לפחד? כשיגדלו ישמעו בלי הפסקה על איומים מכל כיוון. האירופאים אנטישמים. האיראנים כבר כמה שנים רק רוצים לזרוק עלינו פצצות אטום. גולדסטון שקרן וכל מה שהיה בעזה לא היה ולא נברא. וכך מגדלים עוד דור שפוחד מהצל של עצמו.

האם שרי ממשלת ישראל מעוניינים בשלום? אולי הם מעדיפים לשמור על מצב של מלחמה? אולי כך הימין יתחזק והם יזכו לעוד קדנציה?
קסאמים נפלו על שדרות במשך שמונה שנים. מדוע מבצע עופרת יצוקה התקיים שלושה חודשים לפני הבחירות?
כמה אנשים יודעים על שהתרחש ומתרחש בעזה? ייתכן שיש קשר בין המצור המתמשך על עזה והקסאמים שנופלים מפעם לפעם על שדרות? את מי הקסאמים משרתים? את מי אינתיפאדה נוספת בירושלים תשרת?
ומה מוצג בנושא שייח’ ג’ארח? ביבי נתניהו מדבר על זה שלכל אחד מותר לקנות מכל אחד ומתעלם מהעובדה שמדובר בבתים שנלקחו בכוח. מתעלם מהעובדה שכל התושבים שם גם הם היו גרים ביפו, צריפין וטלביה. משווה בין רמת שלמה שהיא שכונה יהודית לשייח’ ג’ארח. ואילו התקשורת מתמקדת במשבר הדיפלומטי בין אובמה וביבי ולא מסקרת מה שקורה בשטח.

בכתבה שהתפרסמה בווינט מסופר על אדם שיצא מביתו להשתיק צעירים שהקימו רעש תחת חלונו. לכל אורך הכתבה מצוין שוב ושוב שהצעירים שגרמו לרעש הינם ערבים והאיש המבוגר יהודי. בסיום הכתבה מוזכרות מהומות שהתרחשו בשבוע שקדם לפרסום הכתבה, במזרח ירושלים, למרות שלמעשה אין קשר בין שני האירועים.

בכתבה אחרת, שהתפרסמה בגיליון סוף השבוע של ישראל היום, נשאלה זמרת ממוצא ישראלי שהתפרסמה בדובאי, את השאלה הבאה: “למה שלא תתמקדי בארץ, תרביצי כאן קריירה ים-תיכונית ותתני פייט לשרית חדד?” אמה של הזמרת נשאלה: “איך מילדה שגדלה על פופ, ג’אז ורוק יצאה זמרת ערבית? איפה טעיתם?”

שתי הכתבות מציגות שני צדדים של אותו מטבע. הראשונה היא חלק מסדרה ארוכה של כתבות טלוויזיוניות או עיתונאיות שמטרתם ליצור דמות מאיימת של הערבים, והשאלות בסיום הכתבה השנייה מראות שאל לישראלי לחצות גבולות. בשאלות נרמז כאילו יש בעיה עם אותה זמרת.

ועוד שתי שאלות בנושא חירות-

כיצד נוכל לחגוג את חג החירות כאשר ישנם קרוב ל-5.5 מליון איש אינם נהנים מחירות לנסוע ולעבוד כרצונם? כאשר 1.5 מליון תושבי עזה לא יכולים לצאת מרצועת עזה, אין יוצא ואין בא? כאשר 4 מליון תושבי הגדה המערבית מעוכבים במחסומים מדי יום?

האם לנו יש את כל החירות לטייל ולעבוד שיכולנו לקבל?
על פי השאלות שהזמרת שהזכרתי נשאלה, נראה שמישהו מעוניין שלא תהיה חירות כזו. ובאמת כבר בשנים האחרונות לא נעשו צעדים משמעותיים על-מנת להגיע להסכמי שלום עם סוריה ולבנון שיאפשרו קשרי מסחר ותיירות עם אותם מדינות.

This entry was posted in Uncategorized and tagged . Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s