ה”חירות” הורגת את הקהילה/ הילה צ’יפמן

בימים האחרונים יש ויכוחים בפייסבוק, בגלל מישהו שכתב על משיכתו לילדות צעירות ועל מנהגו לצפות בסרטי סנאף (סרטים בהם מתועד רצח, בדרך כלל בעקבות התעללות או אונס, והתעללות בגופת הנרצח/ת). האיש כתב “לא כזה אכפת לי שאנשים מטומטמים לא נותנים לי לגיטימציה כל עוד הם לא פוגעים בחירויות שלי, ולגבי צידוק, מי בכלל ביקש כזה? למה שאצטרך כזה?”. ובהמשך: “תתפלאי אבל המון אנשים מאוננים על סנאף… אני חבר בקבוצה סודית בפייסבוק שמעלים אליה באופן תדיר תמונות זוועה אמיתיות… אלא שאני כמו יתר חבריי הקבוצה שפויים, ורק אנשים שהם במילא מעורערים בנפשם* ומסוכנים ייקחו השראה מתמונות כאלה למעשים.”

הטקסט למעלה מעורר שאט נפש (אם להשתמש בלשון עדינה) אבל צריך לזכור שהאדם הזה לא צמח בוואקום, הוא רק מהווה שיא חדש בתהליך מתמשך.

בשנים האחרונות, האווירה של קהילה ושל ערבות הדדית מתחלפת באווירה שבה כל אדם לעצמו. השיח הפך לשיח של חירויות ללא גבולות, של “חיה ותן לחיות” ושל תחרות קיצונית.

מאפיין אחד של התקופה הנוכחית היא ליברליות קיצונית, אווירה שהכל מותר. פעמים רבות נאמר לי, למשל, שאין לקבוצת המעברה שאליה השתייכתי בעבר זכות לפלוש לבתים “כי זה בית שמישהו קנה וזו זכותו לעשות איתו מה שהוא רוצה”. שמותר לעשות כסף בכל דרך – באמצעות סחר בנשים, באמצעות גזילת קרקעות, סחר בנשק, ייצור סרטי פורנו, ועוד.

המאפיין השני של התקופה הוא שבמקום קהילות שבהן יש דאגה הדדית והתחלקות הגיונית במשאבים, יש תחרות עזה בין הפרטים ולא משנה מי יידרס בדרך. אנשים שאין להם כסף למזון, תרופות או דיור. אנשים אוטיסטים שקשה להם לבטא את עצמם ונדחקים מחוץ לשיח ולמעגל העבודה ומבודדים. נשים שנאלצות לעבוד בזנות כדי להתפרנס או שנחטפות ונאנסות למטרה זו.

שני המאפיינים האלה הם למעשה שני צדדים של אותו מטבע. אנשים שנהנים משובע ומעודף קרקע בזמן שלאחרים אין את הצרכים הבסיסיים שלהם מתרצים את זה ב”זכות הקניין”, זכות שהיום הפכה מקודשת באופן אובססיבי וחולני. אנשים אוטיסטים נדחקים הצידה, כיוון שלכאורה לכל אחד זכות לדבר עם מי שהוא רוצה ולהתחבר עם מי שהוא רוצה, אך אילו היינו חברה בריאה ואמפטית היינו עושים את המאמץ להכניס פנימה גם אנשים שלא משתלבים באופן טבעי. לחשוב מה כן ניתן לקחת מהם. אנשים שצופים בפורנו בשביל הכיף, ומתעלמים מהעובדה שהם מפרנסים תעשייה נוראית, ולעיתים אף משקרים לעצמם שהנשים האלו עובדות בתעשייה הזו מתוך בחירה. בעלי מפעלים שמשלמים לעובדיהם גרושים בטענה שהם לא מחזיקים אף אחד בכוח ושלעובדיהם זכות להתפטר מתי שבא להם ושהם הקימו את המפעל בשני ידיהם וכ’ו.

הבחור שכתב שהוא פדופיל הוא רק השיא של התופעה הזו, כי בשיח החירותני שבו הכל מותר, לא פלא שלראות ילדות בנות שבע כאובייקט מיני נחשב כ”חירות” ושנורמלי לכתוב על קיר הפייסבוק את מה שלפני עשור או חצי עשור היה נידון רק בקליניקת הפסיכולוג. מה שראוי לכתוב ממקום של בקשת עזרה וכדי לזהיר את הקהילה שישמרו עליו ועל הילדות, ולא ממקום של גאווה והתרסה. הקשר בין בני האדם נהיה כה מרוחק שאדם יכול להתחרמן מצפייה בסרט בו מתעללים בבן אדם עד מוות ואחר כך חותכים את גופתו.

הקהילות שלנו כה מתפוררות שלא מפתיע לקרוא מישהו כותב: “”לא כזה אכפת לי שאנשים מטומטמים לא נותנים לי לגיטימציה כל עוד הם לא פוגעים בחירויות שלי, ולגבי צידוק, מי בכלל ביקש כזה? למה שאצטרך כזה?”. כי בקהילה בריאה אנשים שואפים להיות חלק מהקהילה ושואפים ללגיטימציה, וכאן האדם מצהיר שהוא לא מחפש צידוק, העיקר שלא ימנעו ממנו לעשות מה שבא לו, ה”חירות” חשובה מהקהילה. וכשלכל אחד יותר חשובה החירות שלו, ה”מה בא לי” מאשר הקהילה, במצב כזה טאבואים וגבולות נמחקים ולא ניתן להגן על הפרטים החלשים יותר, וכל דאלים גבר.

*הערת שוליים: בטקסט נכתב שרק מתמודדים עם מחלות נפש ייקחו השראה מסרטי סנאף ויבצעו את המעשים הללו בפועל. אנשים עם מחלות נפש ואנשים אוטיסטים סובלים מסטיגמות נוראיות ונדחקים משוק העבודה ומהחברה בכלל. פעמים רבות אנשים שרוצים להוכיח שהם לא בסכנה לעשות משהו פסול אומרים “הרי אני לא חולה נפש”, כמו בדוגמא למעלה שהכותב השתמש בה כדי לאמר שאין סיכוי שמישהו מקבוצת הפייסבוק הסודית יבצע את מה שרואים בסרטי הסנאף.

א.      לכל אדם סיכוי לבצע בעצמו את מה שהוא רואה סביבו ובסרטים, תלוי במידת המודעות העצמית ובחשיבה הביקורתית שלו. אין קשר בין זה ובין מחלות נפש. רואים את זה בכל תרבות הצריכה וכן בהשפעת הפורנו על התנהגות נערים ובחורים צעירים.

ב.      נניח שהטענה המופרכת לעיל הייתה נכונה, חולי נפש הם גם חלק מהחברה ואפילו אם המצב היה כזה שרק חולי נפש עלולים לאמץ את מה שנראה בסרטי סנאף, זו סיבה מספיק טובה להילחם בסרטים האלה כדי להגן על חולי הנפש, על קורבנות פוטנציאליים, ועל החברה כולה.

לקריאת עוד מאמרים על תקשורת המונים ועל צדק, התחברו לדף הפייסבוק:

http://www.facebook.com/#!/pages/2-big-brown-eyes-Hacol-shtuiot-Bahadashot/192885304086126?fref=ts

לקבלת וכתיבת פלאיירים בנושאי פמיניזם, צדק, ועוד, הצטרפו לקבוצה:

http://www.facebook.com/#!/groups/100271180139899/?fref=ts

מידע על אוטיזם:

https://www.facebook.com/pages/%D7%A4%D7%99-1000-%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%AA%D7%A7%D7%A8%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%9B%D7%99%D7%AA/497720450288710?fref=ts

This entry was posted in Uncategorized. Bookmark the permalink.

1 Response to ה”חירות” הורגת את הקהילה/ הילה צ’יפמן

  1. Qbear Haba says:

    תודה על הפוסט שעוסק בנושא שהיום לא מרבים לעסוק בו….. “הקהילה” אני חושב שיש צדק בדברים … זו המטרה של הליברליים להפוך אותנו למנוכרים ….. בעיניי ליברליות היא האמא של הגזענות וחוסר האיכפתיות מהאחר, ודיבר על זה גם מרטין לותר קינג … לא המצאתי .
    הדובר השיכור מתחושת הכוח והחופש לא מבין שזו אשליה , וגם הוא צריך הצדקה , אצלו זאת קבוצת העניין בפייסבוק …….
    באמת עצובה ההפנמה של ערכים כמו זכות הקניין באופן כלכך טוטאלי וללא סייגים 🙂 כי תמיד צריך סייגים

  2. חולה בראש says:

    יש לי המון בעייות עם הטקסט שלך.
    ראשית, אני חולה נפש מאובחן, מוגדר כסובל מדכאון כרוני.
    שנית, מי/מה קובע לאיזה קהילה אדם משתייך, והאם יש סתירה להשתייכות לכמה קהילות בו זמנית, או לאף אחת, וירטואלית או אמיתית.
    שלישית, מי מגדיר מהו צורך בסיסי לעומת צורך משני. ציינת אוטיסטים והצורך שלהם במקום בחברה להתבטא ועל חובת החברה לספק צורך זה. האם הצורך בתקשורת בסיסי יותר מהצורך במין למשל, והאם את תדרשי מהקהילה לספק את צרכיהם המיניים של החברים בה, שמתקשים לעשות זאת בעצמם (לא מצליחים ליזום וליצור קשר מיני לדוגמא).?
    כיצד את קובעת מהי חלוקה הוגנת מקובלת על כולם?

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s